<h1>רי"ץ גיאת הלכ' חוה"מ</h1>
<h2>דף יח.</h2>
ת"ר כל מלאכת עבודה לא תעשו (ויקרא כ"ג) למד על חולו של מועד שאסור בעשיית מלאכה דברי ר' יוסי הגלילי. ר' עקיבא אומר אינו צריך הרי הוא אומר [שם] אלה מועדי ה' מקראי קדש במה הכתוב מדבר אי בראשון הרי כבר נאמר שבתון אי בשמיני הרי כבר נאמר שבתון הא אין הכתוב מדבר אלא בחולו של מועד שאסור בעשיית מלאכה. ת"ר את חג המצות תשמור [שמות כ"ג] למד על חולו של מועד שאסור בעשיית מלאכה דברי ר' יאשיה, רבי יונתן אמר קל וחומר ומה ראשון ושביעי שאין קדושה לפניהם ולאחריהן אסורין בעשיית מלאכה חולו של מועד שיש קדושה לפניו ולאחריו אינו דין שיהא אסור בעשיית מלאכה. ששת ימי(ם) בראשית יוכיחו שיש קדושה לפניהם ולאחריהם ומותרין בעשיית מלאכה, מה לששת [ימי] בראשית שכן אין בהם מוסף תאמר בחולו של מועד שיש בו מוסף, ר"ח יוכיח שיש בו קרבן מוסף ומותר בעשיית מלאכה, מה לראש חדש שאין (כן) קרוי מקרא קדש תאמר בחולו של מועד שקרוי מקרא קדש הואיל וקרוי מקרא קדש דין הוא שיהא אסור בעשיית מלאכה. הא למדת שחולו של מועד קרוי מקרא קודש ושפיר דמי לומר בתפלה מקרא קודש. והכי אמר רבינו האיי יש שאומר מקרא קדש בחולו של מועד וסומכין כי יש בו איסור מלאכה [דאינו מותר] אלא לצורך המועד ולצורך העושה שאין לו מה ליאכל או בדבר אבוד. ואמר אביי (מ"ק יב.) נקטינן הלכות מועד כהלכות שבת יש מהם פטור אבל אסור ויש מהם מותר לכתחילה. והמדקדקין אין אומרין מקרא קדש ואע"פ כי מקרא קדש כמה מעלות הוא ועל כל ימי קרבנות המועדים הוא החג הוא אומר אלה מועדי י"י מקראי קדש. וכיון שרוב ישראל כן אומרים מקרא קדש אם אמר שפיר [דמי] ואם לא אמר לא הפסיד. ואיתשיל מקמיה מהו לומר בחולו של מועד בברכת עבודה אלהינו ואלהי אבותינו יעלה ויבוא את יום חג הזה מקרא קדש הזה, והשיב אין ראוי לומר כן, ואין אומרים בבבל אלא ביום חג פלוני הזה ואין מזכירין ביום מקרא קודש בברכת עבודה, אבל בתפלת מוסף יש שאומרים בחולו של מועד כמנהגן ותתן לנו י"י אלהינו באהבה מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון ימים טובים לישועה ויום פלוני זמן חירותינו או זמן שמחתינו מקרא קדש זכר ליציאת מצרים. ויש נשאלין התאמרו כי היום מקרא קדש והלא חול הוא, אומר על עיקר הנס אנו אומרים זאת שזה מכללו, גם יש בו קדושה אע"פ שאינה כקדושת יום טוב, והלא אנו חותמין מקדש ישראל והזמנים. ויש שמדקדקים ואין אומרים מקרא קדש. ואין זה דקדוק יפה שהרי כל ימי חול המועד כמו שהזכרנו למעלה מקרא, שכך שנו חכמים ר' עקיבא אומר אלה מועדי ה' מקרא קודש וכו' אלא לאו ימי חול המועד שאסור בעשיית מלאכה. ורב עמרם נמי הכי אמר שאומר בחולו של מועד מקרא קדש זכר ליציאת מצרים.
התם תנינא [עי' מגילה כב:) זה הכלל כל שיש בו בטול מלאכה לעם ואין בו קרבן מוסף כגון תענית צבור ותשעה באב. ושאין בו בטול מלאכה לעם כגון ר"ח וחולו של מועד ויש בו קרבן מוסף קורין ד', דמשמע דחולו של מועד מותר בעשיית מלאכה שהתירו חכמים, ותניא נמי ששת ימים תאכל (תאכל) מצות וביום השביעי עצרת (דברים ט"ז) מה שביעי עצור אף ששי עצור, אי מה שביעי עצור בכל מלאכה אף ששי עצור בכל מלאכה ת"ל השביעי מה שביעי עצור בכל מלאכה ואין ששי עצור בכל מלאכה ולא (מסרך) [מסרן] הכתוב אלא לחכמים לומר לך איזה מלאכה היא אסורה ואיזה מלאכה היא מותרת. ומלאכות שהתירו חכמים במועד כל שהוא לצורך המועד או שאין לו מה יאכל או דבר האבוד ושיש בו הפסד ואין בו טורח הרבה ומה [ש]הוא צורך רבים אע"פ שאינו לצורך המועד וכדאמר' לקמן.
